×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא חולין נ״ח.גמרא
;?!
אָ
שִׁיחְלָא קַמָּא אֲסִירָא מִכָּאן וְאֵילָךְ הָוֵה לֵיהּ זֶה וָזֶה גּוֹרֵם וּמוּתָּר. אֵיתִיבֵיהּ רַב אָשֵׁי לְאַמֵּימָר אוְשָׁוִין בְּבֵיצַת טְרֵיפָה שֶׁאֲסוּרָה מִפְּנֵי שֶׁגָּדְלָה בְּאִיסּוּר הָתָם בִּדְסָפְנָא מֵאַרְעָא. וְלִישַׁנֵּי לֵיהּ בְּשִׁיחְלָא קַמָּא אִם כֵּן גָּדְלָה גָּמְרָה מִיבְּעֵי לֵיהּ. אֶלָּא הָא דִּתְנַן וְלַד טְרֵפָה ר׳רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר לֹא יִקְרַב לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ ור׳וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר ביִקְרַב בְּמַאי קָא מִיפַּלְגִי בְּשֶׁנִּטְרְפָה וּלְבַסּוֹף עִיבְּרָה ר׳רַבִּי אֱלִיעֶזֶר סָבַר זֶה וָזֶה גּוֹרֵם אָסוּר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ סָבַר זֶה וָזֶה גּוֹרֵם מוּתָּר אִי הָכִי אַדְּמִיפַּלְגִי לְגָבוֹהַּ לִיפַּלְגוּ לְהֶדְיוֹט. לְהוֹדִיעֲךָ כֹּחוֹ דר׳דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דַּאֲפִילּוּ לְגָבוֹהַּ נָמֵי שָׁרֵי. וְלִיפַּלְגוּ לְהֶדְיוֹט לְהוֹדִיעֲךָ כֹּחוֹ דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר דַּאֲפִילּוּ לְהֶדְיוֹט נָמֵי אָסַור כֹּחַ דְּהֶיתֵּרָא עֲדִיף לֵיהּ. וּמוֹדִים בְּבֵיצַת טְרֵפָה שֶׁאֲסוּרָה בִּדְסָפְנָא מֵאַרְעָא דְּחַד גּוֹרֵם הוּא. רַב אַחָא סָבַר לַהּ כְּרַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב וּמַתְנֵי לַהּ לִדְאַמֵּימָר כְּדַאֲמַרַן. רָבִינָא לָא סָבַר לַהּ כִּדְרַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב וּמַתְנֵי לַהּ לִדְאַמֵּימָר בְּהַאי לִישָּׁנָא אָמַר אַמֵּימָר הָנֵי בֵּיעֵי דִּסְפֵק טְרֵפָה דְּשִׁיחְלָא קַמָּא מְשַׁהֵינַן לְהוּ אִי הָדְרָה וְטָעֲנָה שַׁרְיָין וְאִי לָא אֲסִירָן. אֵיתִיבֵיהּ רַב אָשֵׁי לְאַמֵּימָר וּמוֹדִים בְּבֵיצַת טְרֵפָה שֶׁאֲסוּרָה מִפְּנֵי שֶׁגָּדְלָה בְּאִיסּוּר אֲמַר לֵיהּ הָתָם בִּדְשִׁיחְלָא קַמָּא אִם כֵּן גָּדְלָה גָּמְרָה מִבְּעֵי לֵיהּ תְּנִי גָּמְרָה. אֶלָּא הָא דִּתְנַן וְלַד טְרֵפָה ר׳ אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר לֹא יִקְרַב לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ ר׳ יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר יִקְרַב בְּמַאי קָא מִיפַּלְגִי כְּשֶׁעִיבְּרָה וּלְבַסּוֹף נִטְרְפָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר סָבַר עוּבָּר יֶרֶךְ אִמּוֹ הוּא ור׳וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ סָבַר עוּבָּר לָאו יֶרֶךְ אִמּוֹ הוּא אִי הָכִי אַדְּמִיפַּלְגִי לְגָבוֹהַּ לִיפַּלְגוּ לְהֶדְיוֹט. לְהוֹדִיעֲךָ כֹּחוֹ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְלִיפַּלְגוּ בְּהֶדְיוֹט לְהוֹדִיעֲךָ כֹּחוֹ דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר כֹּחַ דְּהֶיתֵּירָא עֲדִיף לֵיהּ. וּמוֹדִים וַדַּאי בְּבֵיצַת טְרֵיפָה שֶׁאֲסוּרָה בִּדְשִׁיחְלָא קַמָּא מַאי טַעְמָא גּוּפַהּ הִיא. וְהִלְכְתָא גבְּזָכָר כׇּל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ בִּנְקֵבָה כֹּל שֶׁאֵינָהּ יוֹלֶדֶת. אָמַר רַב הוּנָא כֹּל בְּרִיָּה שֶׁאֵין בּוֹ עֶצֶם אֵינוֹ מִתְקַיֵּים י״בשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ אָמַר רַב פָּפָּא שְׁמַע מִינַּהּ מִדְּרַב הוּנָא הָא דְּאָמַר שְׁמוּאֵל קִישּׁוּת שהתליע בְּאִיבֶּיהָ אֲסוּרָהמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
שיחלא קמא אסירא [קבוצת הביצים הראשונה שהיתה במעיה בשעה שנעשתה טריפה אסורה], משום שהיא חלק מן התרנגולת שנעשתה טריפה. אבל הביצים שנוצרו מכאן ואילךהוה ליה [הרי זה] זה וזה גורם, שגם הזכר שותף ביצירתן, והוא אינו טריפה, וכלל הוא שכל זה וזה (איסור והיתר) גורם לו — מותר. איתיביה [הקשה לו] רב אשי לאמימר ממה ששנינו: ושוין בביצת טריפה שאסורה, מפני שהביצה גדלה באיסור. הרי שגם ביצים שנוצרו בה לאחר שנעשתה טריפה — אסורות! אמר לו: התם בדספנא מארעא [שם מדובר בתרנגולת שמתחממת מהארץ], כלומר, שלא הופרתה על ידי זכר, ונמצא שהגורם היחיד לביצה הוא התרנגולת, שהיא טריפה. ושואלים: ולישני ליה [ושיתרץ לו] באופן אחר, שמה שנאמר שביצת טריפה אסורה, הוא רק בשיחלא קמא [בקבוצת הביצים הראשונה], משום שהיתה חלק מגוף האם כשנטרפה! ומשיבים: אם כן הלשון ״מפני שגדלה באיסור״, שמשמעה שכל גדילתה היתה באיסור, אינה נכונה, אלא ״גמרה באיסור״ מיבעי ליה [צריך היה לו לומר]. ושואלים: אלא כיון שאתה מניח שעובר במעי אמו נעשה טריפה כמוה, אם כן הא דתנן [הלכה זו ששנינו במשנה] בענין ולד בהמה טרפה, שר׳ אליעזר אומר: לא יקרב לגבי (על) מזבח, ור׳ יהושע אומר: יקרב, במאי קא מיפלגי [במה הם חלוקים]? במקרה שנטרפה האם ולבסוף עיברה (נתעברה), שיש שותפות לאב בולד, שר׳ אליעזר סבר [סבור]: זה וזה גורםאסור, ור׳ יהושע סבר [סבור]: זה וזה גורםמותר. ואולם אי הכי [אם כך], שבעיקרון זה הם חלוקים, אדמיפלגי [עד שהם חלוקים] האם להתיר את הולד לגבוה, לקרבן — ליפלגו [שיחלקו] האם הוא מותר להדיוט, האם ולד בהמה שנטרפה ואחר כך נתעברה מותר באכילה או לא! ומשיבים: המחלוקת הובאה במקרה זה, כדי להודיעך כחו של ר׳ יהושע, שאפילו לגבוה נמי שרי [גם כן הוא מתיר]. ומקשים: וליפלגו [ושיחלקו] בענין הדיוט, כדי להודיעך כחו של ר׳ אליעזר, שלדעתו אפילו להדיוט נמי [גם כן] אסור! ומשיבים: כח דהיתרא עדיף ליה [כח ההיתר עדיף לו], להשמיע לנו עד היכן מגיע ההיתר. ומסכמים: נמצא איפוא לדרך זו, שמה שנאמר: ומודים שניהם בביצת טרפה שאסורה — מדובר בדספנא מארעא תרנגולת שמתחממת מהאדמה] ומטילה ביצים, ולא הופרתה על ידי זכר, והיא אסורה מפני דחד גורם [שגורם אחד] הוא, הטריפה. ומעירים: רב אחא סבר לה [סבור היה] כשיטת רב אחא בר יעקב בסוף העמוד הקודם, שטריפה מתעברת ויולדת, וכן שתרנגולת טריפה מתעברת ומטילה ביצים, ומתני לה [והיה שונה] את מה שאמר אמימר כדאמרן [כמו שאמרנו], שהביצים שהיו במעיה של התרנגולת כשנעשתה טריפה (״שיחלא קמא״) — אסורות, ואלו שנוצרו לאחר מכן — מותרות. ואילו רבינא לא סבר לה כדברי רב אחא בר יעקב, אלא לשיטתו טריפה ודאית אינה יכולה להתעבר וללדת, או אם היה זה עוף — אינה יכולה להטיל ביצים, ולכן מתני לה [היה שונה את שמועתו] של אמימר בהאי לישנא [בלשון זו], אמר אמימר: הני ביעי [אותן ביצים] של תרנגולת שהיא ספק טרפה (ולא טריפה ודאית), דשיחלא קמא משהינן להו [אלו של הקבוצה הראשונה, שהיו במעיה כשנעשתה טריפה, משהים אנו אותן], אי הדרה וטענה [אם היא חוזרת וטוענת ביצים אחרות]שריין [מותרות] גם הראשונות, מפני שהוכח שאינה טריפה, ואי [ואם] לאאסירן [אסורות] הראשונות. איתיביה [הקשה לו] רב אשי לאמימר ממה ששנינו: ומודים בביצת טרפה שהיא אסורה, מפני שגדלה באיסור. הרי שייתכן שתטען ביצים לאחר שנטרפה! אמר ליה [לו] אמימר: התם בדשיחלא קמא [שם מדובר בקבוצת הביצים הראשונה], שכבר היו במעיה. הקשה לו רב אשי: אם כן מהי הלשון ״ש גדלה באיסור״, שמשמעה שכל גדילתה היתה באיסור? והרי ״גמרה באיסור״ מבעי ליה [צריך היה לו לומר]! ענה לו, תני [שנה]: גמרה. הקשה לו: אלא לפי זה, שאתה מניח שטריפה אינה טוענת ביצים, ואם היתה בהמה — אינה מתעברת, הא דתנן [הלכה זו ששנינו במשנה]: ולד טרפה, ר׳ אליעזר אומר: לא יקרב לגבי (על) מזבח, ר׳ יהושע אומר: יקרב, במאי קא מיפלגי [במה הם חלוקים] — בהכרח כשעיברה (כשנתעברה) תחילה ולבסוף נטרפה, ובשאלה האם העובר כירך אמו, שר׳ אליעזר סבר [סבור]: עובר ירך אמו הוא נחשב, ונעשה טריפה כמוה, ור׳ יהושע סבר [סבור]: עובר לאו [לא] ירך אמו הוא. ואולם: אי הכי [אם כך], אם בזה המחלוקת, אדמיפלגי [עד שהם חלוקים] בענין איסור הקרבה לגבוה, ליפלגו [שיחלקו] באיסור אכילה להדיוט! ומשיבים: באמת נחלקו גם להדיוט, אלא נשנתה מחלוקת זו בקרבן — להודיעך כחו של ר׳ יהושע, שגם לגבוה אינו אוסר. ומקשים: וליפלגו [ושיחלקו] בהדיוט, להודיעך כחו של ר׳ אליעזר האוסר גם להדיוט מטעם זה! ומשיבים: כח דהיתירא עדיף ליה [כח ההיתר עדיף לו], להשמיע לנו עד היכן מגיע צד ההיתר. ומסכמים: ולדרך זו, מה שנאמר: ומודים ודאי בביצת טריפה שהיא אסורה — הוא בדשיחלא קמא ביצים של הקבוצה הראשונה], שהיו חבמעיה כשנטרפה. שגם ר׳ יהושע, הסבור שעובר של בהמה טריפה אינו נחשב ירך אמו — מודה בביצת תרנגולת שהיא טריפה כמותה. מאי טעמא [מה טעם הדבר]? לדעתו, הביצה גופה ממש של התרנגולת היא. ומסכמים, והלכתא [והלכה] פסוקה היא בספק טריפה: בזכרכל שנים עשר חדש הוא אסור, ואם חי לאחר מכן — יצא מכלל ספק טריפה. בנקבהכל שאינה יולדת לא יצאה מכלל ספק טריפה. אמר רב הונא: כל בריה שאין בו עצםאינו מתקיים שנים עשר חדש. אמר רב פפא, שמע מינה [למד ממנה] מדברי רב הונא, לענין הא [זו] שאמר שמואל: קישות שהתליע באיביה, כלומר, בעוד שהיא צומחת על גבי הקרקע — אסורה התולעת באכילה, משום ״שרץ השורץ על הארץ״ (ויקרא יא, מא),מהדורת ויליאם דוידסון של תלמוד קורן נאה, עם ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ אבן-ישראל (CC-BY-NC 4.0)
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144